לא משנה כמה תעודות הילדים שלכם יקבלו במהלך השנים במוסדות לימוד שונים (החל מכיתה א' ועד לאוניברסיטה), יש משהו שלא ניתן ללמוד באף מוסד לימוד-קוראים לזה מיומנות אישית. כן, זו אותה תכונה מיוחדת שכל מעסיק מחפש מעבר לתעודה נוצצת או ניסיון תעסוקתי עשיר. אז איך נגדיר את אותה תכונה? יש המכנים אותה יצירתיות, ראש פתוח, אסרטיביות או אחריות.
האמת, לא קל להגדיר אותה, אבל קל לדעת מתי ואיך אפשר לרכוש אותה- התשובה היא באמצעות משחק בזמן הילדות!
האמת, העובדה הזאת ידועה כבר שנים רבות:
"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם"- את האמירה הזו גיבשה מריה מונטסורי, רופאה ומחנכת איטלקית, לאחר מחקרים ותצפיות שהובילו אותה לגיבוש שיטה חינוכית הדוגלת בסביבת למידה הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות.
פרידריך פרבל, איש חינוך גרמני, הפעיל משחקים בזמן הלמידה. לדבריו, הילד הוא שתיל, המחנך הוא הגנן והסביבה החינוכית היא גן (נשמע לכם מוכר? ברור, מכאן הגיעה ההשראה לצירוף הידוע 'גן ילדים').
פרבל כינה את תקופת הילדות בשם "תקופת המשחק והשיחה", משום שהיא מאופיינת על ידי משחק ודיבור. העיקרון שהנחה אותו היה פשוט: ילד בריא הוא יצור פעיל, ולכן יש להציע לו משחקים ופעילויות אשר יפתחו בו כישרונות ומיומנויות שילוו את חייו בעתיד.
בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר את המושג "למידה משמעותית", מושג ממחיש הלכה למעשה את העבודה כי העולם השתנה והצרכים התחלפו. לדוגמה: בעבר, עסקים חיפשו מזכירה מדויקת אמינה. היום נוספה גם הציפיה שהיא תהיה בעלת יכולת וורבאלית מעולה, ייצוגיות ושיווקיות אז אם גם אתם רוצים שילדכם ירכשו כלים חשובים למחר, תנו להם לשחק והפעילו את הדמיון שלהם בדרך חווייתית ויצירתית… אחרי הכל, המשחק הוא כלי חשוב לחיים.
תפריט
